סיבוכים וסיכונים במתיחת בטן

מתיחת בטן היא אחד מהניתוחים שגורמים לשינוי המשמעותי ביותר בגוף. למרות שמרבית המנותחים מרוצים מאוד מהשינוי חשוב לסקור את כל הסיבוכים ותופעות הלוואי שיכולות להיגרם בהליך. הניתוח מבוצע ברוב המקרים תחת הרדמה מלאה ולכן סיבוכי הרדמה הם חלק מהסיכונים בפרוצדורה. לאחר הניתוח טבעי הדבר כי המנותחים יחוו נפיחות, כאב, אדמומיות וחבורות בבטן. תופעות לוואי אלו יעלמו ברוב המקרים לחלוטין לאחר תקופה של כשלושה שבועות כאשר במשך זמן זה יש למלא בקפדנות אחרי הוראות הרופא בכדי לצמצם ככול האפשר את תופועות הלוואי. למרות שהסיבוכים והסיכונים במשך ניתוח מתיחת בטן אינם גבוהים, חשוב לקחת בחשבון את כל האפשריות אשר כוללות גם תוצאות לא רצויות.

עצרי לרגע

סובלת מכפלים בבטן? שרירי הבטן שלך נחלשו לאחר הלידה ואת מחפשת פתרון? מתיחת בטן הוא הניתוח המשמעותי ביותר מבין הניתוחים הפלסטיים, אפקט הניתוח יתרום רבות לבטחון האישי שלך וישפר ללא היכר את מראה הבטן, חשוב רק שתעברי את הניתוח אצל מנתח פלסטי ששייך לאיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, אנחנו עובדים רק עם מנתחים כאלה!

סקירת הסיכונים בניתוח

הסיבוכים בניתוח מתיחת בטן הם נדירים אך רציניים אשר כוללים: תגובה רעה לחומרי ההרדמה, שטפי דם פנימיים, קרישי דם ברגלים, קרישי דם בריאות, החלמה איטית, צלקות לא רצויות, אובדן עור, חוסר תחושה בעור, אי סימטריות, כאבים, נזק עיצבי, סיבוכים בדרכי הנשימה, בעיות לב ועוד. הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכונים היא שהניתוח יבוצע על ידי מנתח פלסטי מוסמך, מיומן ובעל ניסיון ולמלא בקפדנות את ההוראות שלפני ואחרי הניתוח. המנתח יכול לצפות סיבוכים אפשריים ולנקוט בצעדים שיצמצמו את האפשריות שהם אכן יקרו.

תגובות שליליות לחומרי הרדמה - ההרדמה הכללית בה משתמשים בניתוח נחשבת מעט מסוכנת יותר מאשר הרדמה מקומית, היא עלולה לגרום לאי נוחות ולתגובות בלתי צפויות. מכל מקום, רופא מרדים בעל ניסיון יוכל לזהות כל בעיה כאשר היא מתהווה עוד לפני שהיא מתחילה להחמיר.

קרישי דם - קרישי הדם הם הדרך הטבעית של הגוף לפקח על כמות הדם שאבד לאחר פציעה, כאשר הוא תלוי במקום של קרישי הדם, וישנם מקומות בהם הדבר עלול להפוך למסוכן. אם קריש דם נוצר בתוך כלי דם הוא יכול להשפיע על מחזוריות הדם. במידה והוא נודד לריאות, למוח או ללב, התוצאה עלולה להיות קטלנית. ניתן להפחית את הסיכון להופעת קרישי דם, תחילה, יש להיות גלוי לגמרי עם הרופא המנתח והמרדים בכל הנוגע להיסטוריה הרפואית. יש לוודא שתסופק לרופא רשימת כל התרופות שאותן נוטל המנותח לפני התהליך. הדבר יעזור לרופא לקבוע אם המטופל נמצא ברמת סיכון שעלולה לפתח קרישי דם בעקבות הניתוח. במידה ואת נוטלת גלולות למניעת היריון, יש להפסיק להשתמש בהן בזמן ההכנה לניתוח ובמשך זמן ההחלמה ממנו. רוב המנתחים ממליצים על שימוש בקומפרסים, על עיסוי ברגליים לפני או אחרי הניתוח והליכה קלה לאחר יומיים. תנועות עדינות יעזרו להחיש את ההחלמה, אך מאמצים רבים מידי או פעילות נמרצת יתר על המידה עלולים להזיק.

זיהום - מנותחי בטן נמצאים בסיכון מסויים לפתח זיהומים במשך ומיד לאחר הניתוח. חדר ניתוח נקי, סטירילי וחם יחסית, מפחית סיכונים לזיהום במשך הניתוח וזאת בניגוד לדיעה הרווחת, שמטופל בחדר ניתוח קר וממוזג נוטה פחות לזיהום מאשר מטופל בחדר ניתוח עם טמפרטורת חדר חמימה. לאחר הניתוח הסיכון לזיהום גובר כאשר החתך בבטן אינו מטופל כיאות. הרופא ייתן הוראות אישיות להסרה או החלפת התחבושות, חשיפת הפצע למים ולשמירה על הניקיון. יש לציין כי דימום או היווצרות נוזלים יהיו דבר נורמאלי לאחר הניתוח, אך אם הפצע אינו נקי הסיכוי לזיהום גובר. רוב הזיהומים שלאחר ניתוח מתיחת בטן הם כתוצאה מכשלי המטופל בשמירה על היגיינה נאותה של הפצע מהניתוח במשך זמן ההחלמה, כאשר הסימנים לזיהום כוללים: חום, קור, זיעה, מוגלה מסביב לאזור החתך, נוזל שמתנקז מהפצע בצבע דיו ירקרק, ניקוז יתר של נוזלים באופן קבוע ומתמשך. כאשר הזיהום נמשך לאורך זמן רב יותר, מטפלים בו ע”י הגברת הניקוז ובאנטיביוטיקה.

נמק עור - נמק עוק נובע עקב אובדן עור כתוצאה מאספקת דם לקויה. התופעה נפוצה יותר בניתוחים גדולים יותר או אצל מעשנים. העור משנה את צבעו מבהיר אדמדם לצבע כהה יותר תוך מספר ימים. העור עלול לבעבע (שלפוחיות) ולהתקלף, וגם להפוך לשחור תוך שבוע. מעשנים בהווה או כאלו שעישנו בעבר והפסיקו לא מזמן נמצאים בסיכון לסיבוך רציני זה. נמק בקנה מידה גדול בניתוח מתרחש לרוב באזור הבטן התחתונה וכולל את אזור הערווה. נמק קטן יותר בעור, יהיה מסביב לאזור החתך וייקח זמן רב יותר עד שיחלים. סיבוך זה הוא נדיר לא מעשנים.

נמק שומן - נמק שומן מתרחש כאשר תאי השומן מאבדים זרימת הדם. תאי השומן הם תאים חיים ואם אין זרימת דם אליהם, הם עלולים למות ולגרום “נמק שומני”. השומן הנוזלי מתקשה במשך הזמן מתחת לעור, גורם לקושיות או לאי סדרים בהיקף הגוף. יתכן ויהיה צורך בניתוח נוסף בכדי להקל על חלק מהסימפטומים שנגרמו כתוצאה מנמק שומן.

אי סימטריה - אצל כל המטופלים, יכול להיות שוני בין הצד השמאלי והימני של הגוף עוד לפני ביצוע הניתוח. יתכן כי הניתוח עצמו לא יוכל לתקן את השוני האמור. ניתוח מתיחת בטן אינו מאפשר סימטריה מושלמת לגוף לאחר התהליך. ישנם גורמים אשר נלקחים בחשבון בנוגע לאי סימטריות והם: מצלול העור, מצבורי השומן, מבנה השלד ונימת השרירים.

סיבוכי טבור – מיקום לא נכון, הצטלקות או אובדן הטבור הוא סיכון שמתרחש לעיתים רחוקות ביותר. את הטבור החדש אפשר למקם גבוה מידי או נמוך מידי או במיקום שאינו בדיוק מרכז הגוף, זהו מקרה בו יהיה צורך בניתוח נוסף כדי להעביר את הטבור למיקום מתאים יותר ובהרמוניה לבטן ולמרכז הגוף. איבוד הטבור עלול להיגרם במידה ואספקת הדם היא חלקית או אינה כשורה לאחר ההשתלה מחדש. גם במקרה זה התיקון יתבצע בניתוח נוסף.

ניקוז לאחר מתיחת בטן

רוב המנותחים שעברו מתיחת בטן יצטרכו ניקוז לאחר התהליך. הניקוז מפחית סיכון לסרומה (כיסים של נוזל נסיוב בהיר שמתפתח לאחר ניתוח בין שכבת השרירים והעור) שעלול לגרום לזיהום. הניקוז יוצר נקודת יציאה לנוזלים אלו ובכך הוא מפחית את הסיכון לזיהום. הניקוז בנוי מצינורות העשויים מסיליקון שמוחדרים לבטן דרך החתך שנעשה בניתוח או בחתך אחר שנעשה במיוחד לשם כך. הנקזים מחוברים גם לפומפיות שמספקות יניקה לעודף נוזלים שנאגרים מהניתוח במשך תקופת ההחלמה. המטופל מודד את הניקוז כל יום, מתעד את הכמות ומשליך את הנוזלים. הניקוז יוסר לאחר שלושה ימים או פחות ועד לחמישה ימים לאחר הניתוח, לפעמים הרופא ימליץ להמשיך עם הניקוז למשך זמן רב יותר ובהתאם לכמות הנוזלים שמתנקזים מהבטן. יהיו מטופלים שיטענו כי הניקוז גורם לאי נוחות אולם היא הכרחית להקטנת הסיכון לזיהום.

החלמה איטית מהניתוח

החלמת המטופלים תהיה שונה בין מטופל אחד לאחר. כלומר, מטופלים צעירים במצב פיזי משביע רצון, מחלימים באופן רגיל מהר יותר מאשר מבוגרים או אנשים שנמצאים במצב פיזי ירוד. רכות, חבורה, כאב ונפיחות נעלמים בדרך כלל לאחר ארבעה עד שישה שבועות. מטופלים שחווים אי נוחות חריגה לאחר כשישה שבועות נחשבים לכאלו ש”מחלימים לאט”. החלמת הבטן מתקדמת בשיעורים משתנים, האזור המנותח יתרפא מאוחר יותר מאשר האזורים מחוץ לחתך הניתוח.

במקרים נדירים, החלמה לא סדירה תביא לאובדן עור. אזורי העור שהם איטיים בהחלמה עלולים למות ויהיה צורך להסירם בניתוח נוסף ולהחליפם ע”י השתלת עור. אנשים שיחוו סיבוכים אלו עלולים להישאר עם צלקת הרבה יותר גדולה, וכאלו שאינם שבעי רצון מהניתוח בגלל ההחלמה האיטית יכולים לשקול ניתוח מתקן. גורמים שעלולים להאיט את תהליך ההחלמה הם: עישון או חשיפה לעישון – מפחית את רוחב כלי הדם, מקשה על מחזוריות החמצן כדי להגיע לתאי העור. זיהום – מסיח את משאבי המערכת החיסונית מסגירת החתך.