הצרת היקפים אולטרסאונד

האולטרסאונד המודרני פועל במקומות בהם קיימים ריכוזי תאי שומן סוררים. הצרת היקפים באולטרסאונד מאפשרת ריכוך והורדת נפחים באזורים בעייתים כמו הבטן, המותן, הישבן והירכיים. קצת היסטוריה - בשנת 1883 מדען בשם גלטון חקר את גבולות השמע וקבע אותם מ-20HZ ועד ל-20000HZ. בהתאם להנחה זו הוא החל לחקור נושאים הקשורים לגלים על קוליים. בשנת 1880 המציאו את הפייזואלקטרי (יצירת מתח חשמלי על ידי לחץ מכאני) ובמאה ה- 19 ליפמן ו– ווייג ניסו את אפקט הפייזואלקטרי על ידי יצירת תדירות על קולית. למעשה רק במאה העשרים הגיעה ההתקדמות הגדולה בלמידת האולטרסאונד במיוחד בהקשר האקוסטי, בתחומי הרפואה והתעשייה. במאמר זה נסקור את הטיפול בהיקפים באמצעות אולטרסאונד, מועמדים מתאימים להליך, גלי הלם (קביטציה) ועוד.

עצרו שניה

סובלים מהיקפי גוף גדולים ומחפשים פתרון משמעותי? פרט להצרת היקפים במכשירים סטנדרטיים מומלץ שתשקלו טיפול במכשיר הבודי טייט, הנותן מענה מושלם הן למצבורי השומן והן ל״גלים״ שעלולים להישאר לאחר פרוצדורות אחרות להצרת היקפים ע״י מתיחת העור באזור המטופל.

ההבדל בין אולטרסאונד “רגיל” לאולטרסאונד אסתטי

הגלים העל קוליים הם למעשה רטט קול העובר את תחום ה- 20000 הרץ, ורטטים אלו מבוצעים על ידי מוליכים פייזואלקטריים. למוליכים אלו יש את התכונה שכאשר מפעילים מתח חשמלי עם תדירות תהודה השווה לחומר הפייזואלקטרי, האנרגיה משתנה לרטטים מכאניים השווים לתדירות שהופעלה, ומייצרים גלים של לחץ אקוסטי. תדירות האולטרסאונד ברפואה אסתטית הם מ- 3 מגה הרץ, וליישום רק ברמה של רקמות החיבור ותאי השומן מבלי לנגוע בתאים אחרים, ואשר מייצרת שינויים תרמיים, מכאניים וכימיים שגורמים לפירוק תאי השומן. ומכאן שהציוד איתו מבצעים הצרת היקפים באולטרסאונד הוא בעוצמה נמוכה בשונה מרפואה בה חייבים להשתמש בעוצמות גבוהות.

צורות הפעלת האולטרסאונד

ישנן שתי צורות שמשתמשים בהן באולטרסאונד, אחת צורה קבועה או מתמשכת: מדובר בשיגור גל על קולי עם הפסקה בסוף הטיפול. סוג שיגור זה, יוצר חום תמידי ברקמה ואינו יכול להצטנן עד אשר מפסיקים את השיגור. אם מגבירים את העוצמה נוצר סיכון לכוויות ולכן לא משתמשים בו ברפואה אסתטית. צורה שנייה היא הפולסים (פעימות): זהו טיפול עם השפעה שאינה תרמית תודות למרווח של כל שיגור על קולי. השיגור לסירוגין מאפשר את ירידת הטמפרטורה המיוצרת ע”י הגלים העל קוליים ברקמות בין שיגור לשיגור. הדבר מאפשר עוצמות גבוהות של שיגור גלים על קוליים ללא גרימת נזק כתוצאה מחום על הרקמות ולכן הוא מתאים מאוד לטיפול בהיקפים.

איבוד האנרגיה ועומק האולטרסאונד ברפואה אסתטית

איבוד אנרגית גלי האולטרסאונד כאשר הם עוברים דרך הרקמות, הוא ככל שהתדירות תהיה גדולה יותר, הרטט יהיה גדול יותר, אך החדירה לעומק תהיה קטנה יותר. לדוגמא: בתדירות 3 מגה הרץ, החדירה היא ל- 25 מ”מ בערך, בעוד שב- 1 מגה הרץ החדירה תגיע לעומק 75 מ”מ.

הצרת היקפים אולטרסאנד - הלכה למעשה

האולטרסאונד מפעיל אנרגיה מאוזנת ומדויקת ישירות לתוך העור. עומק חדירת האנרגיה נקבע מראש, גם רמת האנרגיה נקבעת מבעוד מועד. התאים השומניים שהם קלים יותר ופחות צמודים מרקמות החיבור או סיבי העצבים הסמוכים, “קולטים” את אנרגיית האולטרסאונד, היכן שהתאים סמוכים יותר, הם “דוחים” את גלי האולטרסאונד ואינם ניזוקים. כך, התאים השומניים מהווים מטרה לטיפול ללא סיכון משמעותי של התאים הסמוכים. האולטרסאונד ממיס או מתיך את תאי השומן אשר מסולקים באופן טבעי מן הגוף, או ע”י קנולת יניקה זעירה המוחדרת אל מתחת לעור ששואבת את הנוזל השומני.

מועמדים מתאימים לאולטרסאונד

טיפול בהיקפים עם אולטרסאונד מתאים לבעלי שומן מצטבר בכמות קטנה עד בינונית או כאלו שרוצים להסיר מצבורי שומן קטנים מאזורים שהגישה לטיפול בהם קשה, כמו מאחורי הברכיים, מתחת לקו החזייה, מסביב לצוואר והלחיים. במידה וקיים מצבור שומן שמסרב להיעלם לאחר שהומס יתכן כי המטפל יחדיר צינורית בעלת קוטר מינימאלי (קנולה או probe) לשאיבת השומן, השימוש בקנולה נעשה גם כאשר צריך להסיר כמות שומן גדולה.

גלי הלם וקביטציה והחיבור לאולטרסאונד

גלי הלם הם צורה של שיגור פולסים עוצמתי, משתמשים בהם למשל כדי לשבור אבנים בכליות, כאשר מפעילים עוצמות של עד 2000 וואט ללא גרימת נזק לרקמות סמוכות. הקביטציה היא תופעה פחות מוכרת שמאופיינת בהגברת הלחץ וטמפרטורת הבועות או חללים של גז ונוזלים, תלוי בתהודה, עם שינוי במתח על פני השטח. הקביטציה היא התופעה החשובה ביותר כאשר מפעילים גלים על קוליים בנוזלים, אך כדי לייצר אותם חייבת להיות עוצמה מוגדרת וצורה אחידה של שיגור הגל. הגלים העל קוליים של 3 מגה הרץ, עוברים במים במהירות של 1500 מטר בשנייה, וברקמת השומן במהירות של 1380 מטר בשנייה, הדבר גורם לתאי השומן שיתנתקו ויפורקו יחד עם רקמות הסיבים וזאת מבלי לפגוע ברקמות הסמוכות.